מבנה מאוזן ומקצועי
ועדות הערר לתכנון ובנייה הן אחד החידושים המבריקים במערכת התכנון הישראלית. הוקמו כדי להקל על העומס של הוועדות המחוזיות, אך הפכו לשומרות הסף של הדמוקרטיה התכנונית. הרכבן מעיד על כך: יו”ר עו”ד בעל ותק של 5 שנים לפחות, נציג מתכנן המחוז, אדריכל או מהנדס, ושני נציגי ציבור. זהו הרכב מאוזן המשלב מומחיות משפטית, תכנונית והנדסית עם קול הציבור.
עצמאות ונגישות
ועדות הערר נהנות מעצמאות ניכרת. הן אינן חלק מהממסד השלטוני, מה שמאפשר להן חופש פעולה רב. כוונת המחוקק הייתה ברורה – לתת לוועדות אלו עצמאות לפעול ללא לחצים פוליטיים או מוסדיים. יתרה מכך, הן נגישות לציבור. כל אזרח יכול לערור על החלטות הוועדה המקומית, למשל על סירוב לתת היתר או על תנאים שהוצבו באישור. זוהי דמוקרטיה תכנונית במיטבה.
סמכויות נרחבות
לוועדות הערר יש סמכויות נרחבות, והפסיקה אף הוסיפה והרחיבה אותן. הן יכולות לדון מחדש בכל נושא, כאילו היו הוועדה המקומית עצמה. זה מאפשר להן לתקן טעויות, לאזן שיקולים, ולהבטיח שכל ההיבטים נשקלו כראוי. הן רשאיות גם לקבל חוות דעת מומחה בכל עניין, מה שמבטיח שהחלטותיהן מבוססות על המידע הטוב ביותר.
מגוון תחומים
תחומי הפעולה של ועדות הערר מגוונים ומקיפים: מאיחוד וחלוקה ועד הקלות ושימושים חורגים, מתכניות בסמכות הוועדה המקומית ועד הנחיות מרחביות. הן אפילו דנות במקרים בהם הוועדה המקומית לא דנה כלל בבקשה להיתר. זוהי רשת ביטחון רחבה המבטיחה שכל היבט של התכנון והבנייה יכול לעבור ביקורת אם יש צורך.
שופטות בפועל
הפסיקה קבעה שוועדות הערר מתנהלות בדומה לבתי המשפט. זו הכרה מרחיקת לכת בחשיבותן ובאופיין המקצועי. הן אינן רק גוף מנהלי, אלא מעין ערכאה שיפוטית בתחום התכנון והבנייה. זה מעניק למערכת התכנון שכבת הגנה נוספת, המבטיחה שההחלטות התכנוניות עומדות בסטנדרטים משפטיים גבוהים.
